הקמת התנועה

בשנת 1911 הקים צעיר יהודי בשם הנריק (צבי) שטרנר את אירגון הצופים היהודים הראשון בעיר לבובשבגליציה. הוא אסף נערים יהודים, שביקשו לשנות את מציאות החייהם, והחל לארגן אותם לקבוצות ולהדריכם. ב-1913 אימצו הצופים היהודים בגליציה את השם "השומר", בהשראת אירגון "השומר" בארץ ישראל. שנה זו הוכרזה מאוחר יותר כשנת היסוד של תנועת השומר הצעיר. "השומר" פנה בעיקר עם ילדים ובני נוער והתאפיין בפעילות צופית וציונית. ב-1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, התאחדה תנועת "השומר" עם תנועה בשם "צעירי ציון". "צעירי ציון" היה אירגון שקם כבר ב 1903 עבור נוער הכיתות הגבוהות וסטודנטים. עיקר עיסוקם היה לימוד עברית ויידיש, לימוד שיטתי של תולדות היהודים ותורת הציונות, ידיעת הארץ, חגיגית החגים הלאומיים, אימון גופני (טיולים בהרים, החלקה על הקרח), מקהלה וכד'. הגוף המאוחד נקרא תחילה "שומרים צעירי ציון" ובהמשך שונה שמו ל"השומר הצעיר". תנועת השומר הצעיר היתה בראשיתה תנועת נוער צופית ציונית, ללא מחויבות להשקפה פוליטית קונקרטית וללא דרישה מעשית כלשהי מבוגריה.

כאן יש לציין שהיות ותנועת השומר הצעיר היתה תנועת הנוער היהודית הראשונה בעם היהודי, היא היוותה בית גידול לתנועות נוער שונות שעתידות היו לקום בעתיד. תנועות אלה היו: בית"ר, השומר הדתי והצופים העבריים. כלומר, תנועות אלה התפלגו מתוך השומר הצעיר במסגרת תהליך גיבוש השקפת העולם השומרית, מתוך אי הסכמה עם דעת הרוב. בשל כך הקימו לעצמם תנועת נוער חדשה, לעיתים שונה בתכלית.