"יהדות שומרית"

הועידה הארצית ה-14 של השומר הצעיר, שבט תשס"ז, פברואר 2007

תנועת השומר הצעיר עוצבה וצמחה מתוך העם היהודי ומורשתו. קשר רוחני והיסטורי זה בנה את תנועתנו לעמדה של חלוציות. זאת מכוח ההגשמה העצמית והבחירה להנהיג את עמנו לאור השקפת העולם הציונית סוציאליסטית.

אנו, חברי התנועה, נולדנו וגדלנו בארץ הזאת. ספגנו את נופיה, שפתה, תרבותה וערכיה ומתוך כך יצאנו לחנך, לגדל את דור החלוצים הבא של החברה הישראלית ושל עם ישראל. 

בבואנו להנהיג את החברה הישראלית אנו מבינים כי שינוי אמיתי חייב להתחיל מן היסוד – מן המקורות. אין אנו יכולים להתחיל מעצמנו.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך 

ובפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" 

(משנה, מסכת אבות, ג')

את החברה הישראלית והנוער בתוכה פוקד משבר זהותי עמוק וחמור. זהו משבר של ריקנות, אדישות וייאוש ומעל לכל של תלישות ואובדן דרך. זוהי אלילות חדשה-ישנה בדמות הכסף, הכוח וה"אני".

משבר זהותי כזה מצריך דרך חדשה. דרך מאחדת שתהווה ציר עומק בזהות הישראלית על יסוד מסורת ישראל והמוסר האנושי. 

כיהודים חילוניים המעצבים את חייהם באופן ריבוני ולא מתוך סמכות או יראה, נעמיד את ההכרעה כיסוד מרכזי בחיינו. ההכרעה המתמשכת, היום היומית, של יצירת אדם חדש – חברה חדשה.

אנו, חוליה חדשה בשרשרת הדורות וחלק מההיסטוריה ארוכת השנים של עם ישראל, בוחרים לראות במסורת ישראל מקור יניקה לעיצוב חיינו. נהיה מחוייבים להכיר וללמוד אותה ומתוך כך לדרוש בה ולהתמודד על אופיה.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו 

כאילו הוא יצא ממצרים"

(הגדה של פסח)

התרבות וההלכה היהודית שימרו משך אלפי שנים את עם ישראל בגולה והיוו חלק מרכזי מחייו. ראשוני השומר הצעיר באו מאותה חברה מסורתית גלותית, השליכו מעליהם את מסורת אבותיהם ובראו במקומה מסורת היוצרת אדם יהודי חדש – זרם חדש ביהדות. הם שינו את התוכן – ושימרו את הצורה. כיום התרבות היהודית החילונית התרוקנה מתוכנה. אנו מקדשים צורות (מנהגים) שאיננו מבינים ומעצבים את משמעותן. 

מתוך שאלות בוערות של זהות, על התנועה והאדם בתוכה להכריע מיהו, מהי תרבות חייו, מאיזו מסורת הוא שואב וכיצד הדבר מעצב אותו. עליו לבחור, תוך כדי לימוד ודרישה, האם וכיצד הוא מתחבר ליהדותו וכיצד הדבר יבוא לידי ביטוי בחייו ובמערכת ערכיו.

התרבות השומרית מבוססת על הרעיון שהאדם ישתחרר מן המציאות החונקת דרך חברותא- השתייכות לאותם מעגלי שיחה (קבוצה, קן, גרעין). אותה תרבות מושתתת על מעגל החיים היהודי – היומי השבועי והשנתי. עלינו לבחור בתרבות זו ולמלאה בתוכן הייחודי לנו.

על הספרות, התנ"ך, ההוגים והמנהיגים היהודיים, וכמו כן התרבות שנוצרה כאן ב 60 השנים האחרונות, להוות את הבאר שממנה אנו נשאב ונלמד.

"וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר בְּעַצְמֹתָי" 

(ירמיהו, כ', ט')

עם ישראל זונח את ייעודו המוסרי וכורע ברך לפני עגל הזהב ומקסמיו.

ככל שמציאות זו מעמיקה והולכת, ככל שאנו כחברה עושקים דלים, רומסים אביונים ומפנים עורף למצוות המקראיות של צדק ודאגה לגר ולאלמנה – כך מאבדים אנו את ייחודנו ואת ייעודנו. כך נטמעים אנו ומתבוללים בשאר עמי העולם ומחזירים גלות לציון וציון לגלות.

אנו, חברי תנועת השומר הצעיר, בוחרים להקדיש את עצמנו למען המשימה האין סופית של תיקון האדם והעולם. אנו עושים זאת מתוך תחושת יעוד פנימית ולאור חזונם של נביאי ישראל לפיו זכותנו על הארץ מותנית. ישיבתנו כאן, בארץ ישראל, מחייבת אותנו להגשים תביעות מוסריות ובכך לממש את ייעודה האמיתי של הציונות – לכונן בארץ ישראל חברה יהודית חופשית וצודקת – חברת מופת. 

תפקידנו כתנועה ציונית מגשימה להוות את הגרעין למציאות החדשה, המתהווה לנגד עיננו. עלינו להיאבק בחיינו ובמעשינו על אופיין ופרשנותן של היהדות והציונות.

נעשה זאת באמצעות ההגשמה והכשרת עצמנו בקבוצה השיתופית ובמעשה החינוכי. נעשה זאת מכוח היחד, הלמידה, האמונה וההתמדה ביצירת המפעל התנועתי.

דור חדש של חלוצים קם לעמנו.

"והיה באחרית הימים 

וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות 

לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

וְהָאֱלִילִים, כָּלִיל יַחֲלֹף וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד.

(ישעיהו)