"ציונות בדרכי שלום"

הועידה הארצית ה-18 של השומר הצעיר, אדר א' תשע"א, פברואר 2011

פסקה ראשונה: ציונות בין לאומיות ללאומנות

הציונות היא התנועה הלאומית של העם היהודי, שבאה לממש את זכותו הטבעית להגדרה עצמית. מדינת ישראל קמה כמדינת לאום מתוך תודעת העם היהודי את ייחודו. ככזו תמיד אורבת לה סכנת הלאומנות, כאשר הופכת תודעת הייחוד לתודעה של עליונות על לאומים אחרים. בחברה לאומנית, בה כל האמצעים כשרים, נוצר מעגל מסוכן של אלימות ושנאה. מדינת ישראל, בהופכה לאומנית, מאבדת את זכותה הלאומית על הארץ, ועל כן לאומיות היא הבחירה המוסרית והנכונה לקיומו של העם היהודי. בכדי לעמוד על המתח בין השתיים, נדרשת התבוננות חדה במציאות ובחירה מתמדת בדרך צודקת בכל צומת מחדש.

תפקידנו כתנועת השומר הצעיר הוא לעמוד על האמת הפשוטה, שהציונות הינה תנועה לאומית ולא לאומנית ודרכיה דרכי שלום.

 

פסקה שנייה: הדרך לשלום

לכל לאום הזכות להגדרת עצמו ולמימוש של ייחודיותו בטריטוריה. מתוך האמונה בזכותנו להגדרה עצמית לאומית, מחויבים אנו להכיר בזכותו של הלאום הפלסטיני להגדרת עצמו. 

במציאות הסכסוך היהודי- פלסטיני שני העמים נמצאים במלחמת קיום מתמדת. הסכסוך תופס את מרכז ההוויה, ושואב אליו את מירב המשאבים והכוחות בשני העמים. מצב זה משמר דיכוי מתמשך של האוכלוסייה הפלסטינית, כאשר נשללות ממנה זכויות בסיסיות. 

לאחר בחינה עמוקה של האלטרנטיבות, מתוך השאיפה הכנה להגיע לשלום, אנו מבינים כי הפתרון הריאלי והמוסרי ביותר הוא פיתרון של שתי מדינות לשני עמים. כלומר, סיום הכיבוש וחלוקה טריטוריאלית של הארץ לשתי מדינות לאום תוך פשרות וויתורים משני הצדדים. פתרון זה הוא היחיד שיאפשר את הגשמת שאיפותיהם של שני הלאומים, ויבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבחירה בו תדרוש כניסה לדיאלוג ממתמשך בין העמים ויצירת שותפות, שימשכו גם לאחר חתימה על הסכם מדיני. חלון ההזדמנויות להגעה לפיתרון מצטמצם והולך. נדרש מהלך אמיץ שיביא לקידום תהליך השלום בימים אלו ממש. 

 

פסקה שלישית: חינוך לשלום

מציאות הסכסוך המתמשך מעצבת בחברה תודעה כוזבת. בחברה נתפס הסכסוך כטבעי והמציאות כבלתי ניתנת לשינוי, ומכאן המרחק לייאוש, קצר. החברה שלנו מיואשת. היא קרקע פורייה לשנאה, ללאומנות, לאלימות, לדורסנות ופתח לעלייה של כוחות אנטי-דמוקרטים.

אל כל מקום אליו הגיעו השפעות הסכסוך בחברה הישראלית, צריכים אנו להביא את האמונה בשלום, בדרך החינוך. מעטים המקומות המתעקשים היום על החינוך לשלום. לחינוך זה תפקיד מכריע ביצירת אדם וחברה המאמינים בשלום ובמציאות אחרת, ופועלים למענם. בכוחו לפתח באדם מוסר והומניזם וליצור לחברה מרכז ראוי אל מול השוליים הקיצוניים.

תפקידנו כתנועה מחנכת, השואפת לחזק מרכז זה, לבחור יום יום להתמודד עם דפוסי ההקצנה בחברה. בפעולות בקינים, בבתי הספר ובקהילות נחייה את השיח הרדום על השלום ותפקידנו בהשגתו. נצא חדורי שליחות לעשייה החינוכית, במטרה לעורר את התקווה בקיומה של מציאות, אחרת בת השגה.