"הקן השומרי"

הועידה הארצית ה-20, שנת המאה של התנועה, אדר תשע"ג, מרץ 2013

 מעגל תוכן ראשון – יסוד המרד

האדם המורד הוא אדם שאינו נכנע לתכתיבי המציאות כמות שהיא. הוא בוחן אותה ותר תדיר אחר חלופה ערכית וראויה יותר לחייו ולסביבתו, תוך אמונה ביכולתו לשנות את המציאות שסביבו. זרע המרד טמון בנוער. בתקופת הנעורים טבועים החלימה, הניסוי והטעייה והאמונה שהמציאות יכולה להשתנות לטובה. משום כך תקופת הנעורים היא חלון ההזדמנויות הטוב ביותר למימוש היכולת למרוד ולחזות עולם טוב יותר. הנוער לא כבול לדפוסים הקיימים, הוא מסוגל לראות את המציאות באור שונה, לזהות הזדמנויות חדשות ורעיונות חדשים ואף להעז לפעול על פיהם.

החברה הישראלית של ימינו, מייצרת מסלול חיים קבוע, בטוח וידוע מראש שבמהלכו מתעצבים אופיו, שאיפותיו וצרכיו של האדם. תחושת הביטחון במסלול החיים, מייצרת אשליה של חופש ושל בחירה ושואפת לבטל כל ניצן של מרד הבא להחליפה. חברה כזו מגדלת אנשים שייכנעו להגבלותיה, יקבלו את המציאות הקיימת וישעתקו אותה בעצם חייהם.

כתשובה לדיכוי זה, מציבה תנועת "השומר הצעיר" את הקן השומרי. הקן מהווה את הבמה לחידוש והעצמת הצורך במרד של הנער והנערה בכך שהוא מהווה בעצמו מרד בקיים סביבו. הקן פועל על מנת לרתום את מרד הנעורים שנראה לעיתים מרוקן מתוכן, לרעיון רחב הפורץ את ההתמקדות המצומצמת באישי, ומכוון לטובת הכלל.

יסוד המרד טבוע בהיסטוריה ובסיפור התנועה מימי הקמתה ועד היום. תוקף הקן השומרי נמדד, בכל זמן נתון, ביכולתנו לאתגר את המציאות ולמרוד בה על מנת להופכה לטובה יותר.

מעגל תוכן שני – יסוד החינוך

חינוך הוא עיצוב האדם, אמונותיו והשקפותיו. החינוך, בקן ומחוצה לו, בא לידי ביטוי בצורה ישירה כהדרכה ובצורה עקיפה כמבנים וכמסגרות חינוכיות. בתקופת הנעורים עולה צורך חדש בחיי המתבגר להגדרה עצמית וזהותית ולחיפוש משמעות. את הצורך הזה הוא ממלא דרך אימוץ ערכים מכוננים ותפיסת עולם מגובשת ורחבה. מטרתה של מערכת החינוך היום היא להכשיר את העוברים דרכה לתפקד כמבוגרים במציאות הקיימת ולפעול על פי הנורמות המקובלות בה. כך מתעצבת בראשו של המתחנך התפיסה שמקום האדם בעולם מגיע בהכרח על חשבון האחר, וממנה נוצרת אנוכיות, דורסנות ואדישות חברתית.

אל מול תפיסת החינוך הזו עומד החינוך השומרי. החינוך השומרי מושתת על ערכי ליבה ברורים הבאים לאתגר את דפוס המחשבה הקיים, ולהביא את החניך להבנה שהאדם מהווה חלק מהחברה ולכן נושא באחריות כלפיה.

תפיסתה החינוכית של התנועה גורסת כי האדם יכול לבחור בטוב מתוך עמדה מוסרית  ולא מתוך האינטרס האישי בלבד. במרכז השיטה החינוכית עומדים שניים: המדריך והקבוצה. המדריך והמדריכה הינם דמויות המציבות ראוי, מעצימות את החניך, מרחיבות את אופקיו ועוזרות לו להביא לידי ביטוי את מלוא כשרונותיו. היכולת והזכות לכך ניתנת מתוקף היותו של המדריך מודרך בעצמו, ומתוך הקרבה הגילאית לחניך המאפשרת הזדהות.

קבוצה הינה מעגל שווים המהווה חברה קטנה בפני עצמה בה ניתן לממש בפועל את הערכים לאורם אנו מתחנכים ולהם אנו שואפים. היא מהווה במה בטוחה להתפתחות האדם ובכך עונה על צרכיו הרגשיים, ומאפשרת את פיתוח כישוריו ועיצוב מחשבתו. תנועת "השומר הצעיר" מאמינה כי לכל נער ונערה עומדת הזכות לקחת חלק בקן השומרי, להתחנך בו ודרכו להפגש עם מעגלי שייכות ואחריות הולכים ומתרחבים בחברתו תוך פריצת גבולות המסגרת הקינית עצמה.

מעגל תוכן שלישי – יסוד ההגשמה

ההגשמה היא החיבור בין הרעיון למעשה. היא הניסיון ליצור ממשות לערכי התנועה. הבחירה המוסרית והנעלה ביותר שאדם יכול לקיים בחייו, לאחר שבחן את המציאות וחזה אחרת, היא להגשים את הערכים והרעיונות בהם הוא מאמין. משחר תנועתנו ההגשמה היא יסוד מכונן. היא זו שהבדילה ועדיין מבדילה בין "השומר הצעיר" לבין תנועות אחרות, והפכה את התנועה לבלתי מתפשרת ומשמעותית בעיצוב פרקי הגורל בהיסטוריה הציונית.

כיום, המושג המכונן בחברה הוא מושג "המימוש העצמי" שמנותק מערכים ומוסר ומתמקד ברצונות ובמאוויים של הפרט הבודד. זאת בניגוד להגשמה, הנובעת מצו מוסרי ומחשיבה על הכלל וטובתו, וטומנת בחובה מתוך כך גם את המימוש העצמי.

ההגשמה היא תביעה נצחית ותמידית כלפי כלל חברי וחניכי התנועה, בכל מנעד הגילאים. בכל שלב בתנועה עומד החניך בצומת בו הוא נדרש להגשים ולממש את אחריותו ויכולתיו במעגלים הולכים ומתרחבים- בבחירה להכיל את ערכי התנועה על חייו, להדריך, להוביל ולקחת אחריות הולכת וגדלה על הקן והתנועה.

תנועתנו שואפת להיות רלוונטית, להשפיע על המציאות ולעצבה. על מנת לקיים זאת, בכל שלב נדרשים חניכי התנועה ונושאיה להגשים את ערכיה. מתוך שאיפה זו, בחרה התנועה לפני יותר מעשור לחדש את ההגשמה בתנועה. קבוצות וגרעינים, הרואים בחינוך העם את תפקידם, בוחרים להמשיך ולהגשים את ערכי התנועה בחייהם הבוגרים באמצעות הבחירה להדריך ולהנהיג מתוך מטרה למרוד במציאות הקיימת ולכונן חברה טובה יותר. בכל שלב נדרשת תנועתנו לבחון את אופן ההגשמה שלה לאור המציאות המשתנה ולהוות את חוד החנית במאבק על אופיה ודמותה הציונית של מדינת ישראל.