"דמוקרטיה במבחן"

הועידה הארצית ה-22, תשע"ה, ינואר 2015

מדינת ישראל קמה לשם מימוש זכותו להגדרה עצמית של העם היהודי. היא קמה כמדינה יהודית-דמוקרטית. דמוקרטיה אמתית היא התפישה כי המדינה שייכת לאזרחיה. היא מאפשרת לכל אזרח ריבונות במרחב הציבורי ודורשת ממנו לקחת עליו אחריות מתוך מחויבות לטובת הכלל. 

הדמוקרטיה איננה מטרה לשם עצמה, היא אמצעי למימוש זכויות האדם ולהגברת אושרם של אזרחי המדינה, אך בישראל אין הסכמה על מהו האושר הזה. החברה הישראלית מורכבת מקבוצות בעלות תפישות שונות לגביו. כדי שקבוצות אלו יוכלו לחיות זו עם זו בחברה, הן חייבות לחיות בדמוקרטיה, שמאפשרת את השוני ביניהן.

דמוקרטיה יכולה להתקיים רק בחברה בה כולם מסכימים לקבל את כללי המשחק הדמוקרטים, לחיות יחד ולהיות מושפעים גם מהשונה מהם. בחברה הישראלית, המפולגת, הסכמיות זו קשה להשגה. 

השוויון, על כל רבדיו, הוא בסיס חשוב לקיום הדמוקרטיה, מכיוון שהמדינה שייכת לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית ומעמד. בין המגזרים בישראל קיימים פערים מהותיים הפוגעים בדמוקרטיה, ויש לצמצמם לשם תיקונה.

בחברה הישראלית כיום יש תופעות של שנאה, גזענות ואלימות. המרחב הציבורי מלא מעשים פוגעניים כלפי המגזרים השונים, וככל שאלו מתרבים, אנו מתרגלים אליהם יותר. מציאות זו נוצרה מתוך תהליך חברתי, כלכלי ותרבותי של מגזור החברה. תהליך שהפך אותנו מחברה אחת עם אינטרס משותף, לחברה שמורכבת ממגזרים שונים, הנאבקים זה בזה.